הצהרה רבנית אורתודוכסית בנושא הנצרות

:לעשות רצון אבינו שבשמיים
לקראת שותפות בין יהודים לנוצרים

לאחר כמעט אלפיים שנות עוינות וניכור הדדיים, אנו החתומים מטה – רבנים אורתודוכסיים המנהיגים קהילות בהווה ובעבר, ישיבות ומוסדות בישראל, בארצות-הברית ובאירופה – מכירים בהזדמנות היסטורית הניצבת בפנינו. אנו מבקשים לעשות רצון אבינו שבשמיים ולקבל את היד המושטת לנו על-ידי אחינו ואחיותינו הנוצרים. עלינו כיהודים ונוצרים לעבוד יחד כשותפים על-מנת לעמוד מול האתגרים המוסריים של ימינו.

 1. השואה הסתיימה לפני 70 שנים. היה זה שיאן המעוות של מאות שנות בוז, דיכוי ודחייה כלפי היהודים, אשר הובילו ליריבות ועוינות בין יהודים לנוצרים. במבט לאחור, ברור כי בכך שלא השכלנו לפרוץ את מחסום הבוז והעוינות, ולא הצלחנו ליצור דו-שיח פורה לטובת האנושות – הרי שהוחלשה היכולת לעמוד בפני כוחות הרשע של האנטישמיות, אשר הטביעו את העולם בזוועות של הרג ורצח עם.

 2. אנו מכירים בכך כי מאז מועצת הוותיקן השניה, תורתה הרשמית של הכנסייה הקתולית בנוגע ליהודים השתנתה באופן יסודי ומוחלט. הצהרת ה”נוסטרה איטאטה” לפני חמישים שנים התניעה את תהליך הפיוס בין שתי הקהילות שלנו. “נוסטרה איטאטה”, יחד עם מסמכי כנסייה רשמיים מאוחרים יותר עבורם היווה השראה, דוחים מכל וכל את האנטישמיות על כל צורותיה; מאששים את הברית הנצחית בין הקב”ה לעם היהודי; דוחים טענת דופי של “רצח אל” ומדגישים את הקשר הייחודי בין נוצרים ליהודים (“אחינו הבוגרים”, כפי שכינה אותם האפיפיור יוחנן פאולוס השני; “אבות האמונה שלנו”, כפי שכינה אותם האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר). בהתבסס על כך, בכירים בנצרות – הן בכנסייה קתולית והן בזרמים אחרים – החלו בקיום דו שיח כן עם היהודים, דו-שיח אשר פרח ושגשג במהלך חמשת העשורים האחרונים. אנו מקבלים בהערכה את אישושה של הכנסייה באשר למקומה הייחודי של ישראל בהיסטוריה הקדושה ובגאולה העתידית. כיום, יהודים נהנים מאהבה וכבוד אמיתיים מנוצרים רבים, רגשות אשר באים לידי ביטוי במפגשים וכנסים ברחבי העולם.

3. כמו הרמב”ם (הלכות מלכים פ”יא ה”ד, גרסה לא מצונזרת) ור’ יהודה הלוי (ספר הכוזרי, מאמר ד’ כ”ב), גם אנו מכירים בכך כי הנצרות איננה תופעה מקרית או שגיאה, אלא תוצאה של תהליך אלו-הי ומתנה לעמים. בכך שהפריד בין היהדות לנצרות, הקב”ה הפגין את רצונו בהפרדה בין שותפים בעלי הבדלים תיאולוגיים משמעותיים, ולא בהפרדה בין אויבים. רבי יעקב עמדין (יעב”ץ) כתב כי “הנוצרי עשה טובה כפולה בעולם: מצד אחד, חיזק תורת משה בכל עוז. ואין אחד מחכמינו, שדיבר יותר מזה בפה מלא בחיוב קיום נצחי לתורה. ומצד אחר, לאומות העולם היטיב הרבה, שביטל עבודה זרה והסיר הפסילים מהם וחייב אותן בשבע מצוות בני נוח, שלא יהיו כבהמות השדה, וזיכה להם במידות מוסריות…. נוצרים הם קהילות שפועלות לשם שמים שנועדו להישגים, כוונתם היא לשם שמים ושכרם לא יימנע.” (סדר עולם רבה ל”ה-ל”ז; ספר שמוש ט”ו-י”ז) רבי שמשון רפאל הירש לימד אותנו כי “העמים בקרבם חיים היהודים כיום [כלומר נוצרים] קיבלו את התנ”ך היהודי…. כספר של התגלות אלוה-ית. הם מצהירים על אמונתם באלו-הי השמים והארץ כפי שנתגלה בתנ”ך והם מכירים בריבונותה של השגחה אלו-הית בעולם הזה ובעולם הבא. קבלתם את החובות המעשיות החלות על כל בני האדם על פי רצונו של אלו-הים מבחינה את האומות הללו מאומותיהם של הכופרים ועובדי העבודה הזרה של תקופת התלמוד”. (יסודות החינוך, “יהדות תלמודית והחברה”, 225-227) כעת, משהכנסייה הקתולית הכירה בברית הנצחית בין הקב”ה לבין ישראל, אנו היהודים יכולים להכיר בתקפותה הקונסטרוקטיבית המתמשכת של הנצרות כשותפתנו לגאולת העולם, ללא חשש מניצול הכרה זו לצרכים מיסיונריים. כפי שהכריז הרב שאר ישוב הכהן, “לא עוד אויבים אנחנו, אלא שותפים מוצהרים בהכתבת הערכים המוסריים החיוניים להישרדותה ורווחתה של האנושות”. (המפגש הרביעי של הוועדה הבילטרלית של הרבנות הראשית לישראל וּועדת הכס הקדוש ליחסים דתיים עם העם היהודי, גרוטפראטה, איטליה (19 באוקטובר 2004)) לבד לא נוכל להגשים את משימתנו האלו-הית בעולם הזה.

4. ליהודים ולנוצרים משימה בריתית משותפת “לתקן עולם במלכות שדי,” כך ש”כל בני בשר יקראו בשמו” וכל תועבה תכלה מן הארץ. אנו מבינים את ההססנות בשני צדי המתרס לאשש עובדה זו, וקוראים לקהילותינו להתגבר על פחדים אלו על-מנת לבנות מערכת יחסים הבנויה על אמון וכבוד הדדיים. הרב הירש לימד גם כי התלמוד מציב את הנוצרים “בנושאי מצוות שבין אדם לחברו באותה דרגה כמו היהודים, ובזכותם להנות מכל המצוות – לא רק בנושא צדק, אלא גם באחווה בין בני אדם.” בעבר, יחסי יהודים ונוצרים שיקפו את יחסי היריבות בין עשיו ליעקב; ועם זאת, רבי נפתלי צבי יהודה ברלינר (הנצי”ב) הבין כבר בשלהי המאה ה-19 כי היהודים והנוצרים יועדו על-ידי הא-ל להיות שותפים: “וכן לדורות בשעה שזרע עשו מתעוררים ברוח טהרה להכיר את זרע ישראל ומעלתם, אז גם אנחנו מתעוררים להכיר את עשו כי אחינו הוא…” (“העמק דבר”, בר’ לג:ד, “ויבכו”)

5. ליהודים ולנוצרים מכנה משותף גדול יותר מאשר מאפיינים המבדלים בין שתי הדתות: המונותאיזם האתי של אברהם אבינו; הקשר עם בורא השמיים והארץ, אשר אוהב אותנו ודואג לכולנו; כתבי קודש יהודיים; אמונה במסורת מחייבת; וערכים של קדושת חיי אדם, משפחה, צדק וחסד, חירות שאינה ניתנת לערעור; אהבה חובקת-כל ושלום עולמי. ר’ משה רבקש (באר הגולה) מאשש זאת בכותבו כי “לא אמרו חז”ל דבר זה [עבודת אלילים] אלא על העכו”ם שהיו בזמניהם שהיו עבודי כוכבים ומזלות ולא מאמינים ביציאת מצרים ובחדוש העולם. אבל בני אומות העולם שבצילם חיים יהודים ושבקרבם היהודים מפוזרים אינם עובדי עבודה זרה. אדרבה, הם מאמינים בבריאה יש מאין וביציאת מצרים ובעיקר יסודות האמונה. והם מתכוונים לבורא שמים וארץ ועלינו להתפלל לשלומם.” (פירוש על ש”ע, ח”מ תכה:ה)

6. השותפות שלנו בשום אופן אינה ממזערת את ההבדלים המתמשכים בין שתי הקהילות ובין שתי הדתות. אנו מאמינים כי “הרבה שלוחים למקום” בגילוי האמת שלו לעולם, ואנו מאששים את המחוייבות המוסרית היסודית של כל אדם בפני הא-ל, לה חינכה היהדות מאז ומעולם באמצעות שבע מצוות בני נח.

7. בהליכתם בדרכי ה’, על היהודים והנוצרים להציע מודלים של שירות, אהבה ללא תנאי וקדושה. כולנו נבראנו בצלם אלו-הים, ובאמצעות עבודה משותפת נשמור אמונים לברית ונפעל יחד לקראת גאולת העולם.

חותמים ראשוניים (לפי סדר הא”ב):
הרב יהושע אהרנס (גרמניה)
הרב מרדכי אנג’יל (ארצות הברית)
הרב דוד בולג (שווייץ)
הרב דוד בגמן (ישראל)
הרב דוד ברודמן (ישראל)
הרב מארק רפאל גדג'(שווייץ/ישראל)
הרב יהודה גלעד (ישראל)
הרב אלון גושן-גוטשטיין (ישראל)
הרב אירווינג (יצחק) גרינברג (ארצות הברית)
הרב אברהם יעקב בן שמואל הלוי יוטר (ישראל)
הרב ירמיהו וולברג (ארצות הברית)
הרב בנימן לאו (ישראל)
הרב שמעון לבסון (פנלנד)
הרב אשר לופטן (ארצות הברית)
הרב דניאל לנדס (ישראל)
הרב שמואל סיראט (צרפת/ישראל)
הרב יצחק עזיאל (סרביה)
הרב יצחק דב קורן (ישראל)
הרב נתן לופז קרדוזו (ישראל)
הרב דוד רוזן (ישראל)
הרב נפתלי רוטנברג (ישראל)
הרב שלמה ריסקין (ישראל)
הרב חנן שלזינגר (ישראל)
הרב דניאל שפרבר (ישראל)
:החתומים לאחר
הרב הרצל הפטר- ישראל
הרב שמואל אליהו זירלר- ארצות הברית
הרב יאיר זלברמן- ישראל
הרב דניאל רפאל זלברשטיין- ארצות הברית
הרב דוד יפה- ארצות הברית
הרב יהושע לוקס- ישראל
הרב אריאל מייס- ארצות הברית
הרב דוד קלב- ארצות הברית
הרב ישעיה קלמנק- ארצות הברית
הרב דוד רוז- בריטניה
הרב צבי שלומונס- בריטניה
הרב מיכאיל צ’רניק – ארצות הברית
הרב מיכאל ביו – ארצות הברית
הרב טוד ברמן – ישראל
הרב דוד באומן – ארצות הברית
הרב בריין אופרט – דרום אפריקה
הרב שאול פרבר – ישראל
הרב משדה וייושונו – ארמניה
הרב אברהם בן חמו – פרו
הרב דוד בן מאיר חסון – צ’ילה
הרב שמואל ינקוביץ – ארצות הברית
הרב ישעיהו הכהן הולנדר – ישראל
הרב דוד אליס – קנדה
הרב בנימין גרינברג – ארצות הברית
הרב צבי הרברגר – נורבגיה/אסטוניה
הרב יוסף דוצ’יק – קנדה
הרב דניאל שרבל – ארצות הברית
הרב אפריים לב קליין – ארצות הברית
הרב יצחק זאב קאלאקאווסקי – ארצות הברית
הרב אברם בנימין שלום רוזנפלד – ארצות הברית
הרב אהרון ליבובץ – ישראל
רוז בריטון – ארה”ב
דינה נאג’מן – ארה”ב

אם הינך רב אורתודוקסי המעוניין להוסיף את שמך לרשימת החתומים, אנא מלא את פרטייך בטופס למטה:

שם פרטי

שם משפחה

עיר

מדינה

משרת כרגע בקהילה:
כןלא

שם בית הכנסת:

דואר אלקטרוני:

טלפון:

Share this page